העובד הגיע דרך קבלן משנה או חברת כוח אדם. מי אחראי?

הרבה מעסיקים מופתעים לגלות שהצו נגדם, אף שלא הם גייסו את העובד. החוק מסביר למה, וגם מה עוד אפשר לעשות.

החוק לא עוצר בקבלן

בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, המונח "מעביד" כולל גם מעסיק בפועל, מתווך כוח אדם וקבלן כוח אדם, כהגדרתם בחוק עובדים זרים. כלומר, העובדה שהעובד הגיע דרך קבלן לא מוציאה את מי שהעבודה נעשתה אצלו מהתמונה.

וחשוב מזה: צו להגבלת שימוש ניתן על המקום, לא על אדם. אם הקצין מצא יסוד סביר שהמקום משמש לעבירה ושהיא תימשך אם לא יוגבל השימוש בו מיד, הוא רשאי לתת צו (סעיף 12ב4(א)). אתר בנייה או מפעל יכולים להיסגר גם כשהעובד הגיע דרך מישהו אחר.

איפה הקבלן כן עוזר לכם

החוק מחייב את הקצין לשקול בין השאר את ידיעת הבעלים של המקום או המחזיק בו על ביצוע העבירה, ואם היו עבירות קודמות במקום (סעיף 12ב6). בעל מקום שהתקשר עם קבלן בחוזה מסודר, דרש ממנו עובדים חוקיים בלבד ובדק את מי שנכנס, נמצא במצב שונה מאוד ממי שלא שאל שאלות. את ההבדל הזה צריך להציג במסמכים.

  • החוזה עם הקבלן, ובמיוחד סעיף שמחייב להעסיק עובדים חוקיים בלבד.
  • רשימות העובדים שהקבלן העביר, ומתי.
  • רישום כניסה לאתר או למפעל, אם יש.
  • התכתבות עם הקבלן על בדיקת עובדים.
  • מה עשיתם מרגע שהתגלה העובד: הפסקת עבודה עם הקבלן, דרישה ממנו, שינוי בבקרה.

תנאים במקום סגירה

הצו יכול לכלול תנאים, הגבלות או איסורים, וסגירה היא רק אחת האפשרויות. כל אלה במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע את המשך העבירה (סעיף 12ב7(א)). באתר שעובדים בו כמה קבלנים, אפשר להציע למשל בדיקת זהות בשער לכל עובד של קבלן משנה, רשימת עובדים מאושרת מראש, ואחראי מטעם בעל האתר. אם הבעיה הייתה בקבלן אחד, אין הצדקה לעצור את כל האתר.

ומה עם הקבלן עצמו

היחסים בינכם לבין הקבלן, כולל השאלה מי ישא בנזק מהסגירה, הם עניין נפרד לפי החוזה ביניכם. כדאי לא לערבב אותם עם הטיפול בצו. קודם פותחים את העסק, אחר כך עוסקים בחשבון עם הקבלן.

זהירות: יש גם תיק פלילי

כל מה שנכתב בבקשה לקצין או בתצהיר לבית המשפט יכול לשמש גם בחקירה הפלילית, נגדכם או נגד הקבלן. לא מוסרים גרסה ולא מאשימים את הקבלן בכתב לפני שעורך דין בדק את התמונה כולה.

מדריכים נוספים על צווי סגירה

וואטסאפ